אוטולוקס טיירס (ישראל) בע"מ נ' מרוץ מרכז רכב ואופניים (1994) בע"מ

החלטה

בפני בקשת התובעת להורות על הוצאת נספח א' (הכולל 140 חשבוניות) לתצהיר גב' יפית אשר, שהוגש כתצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעת, וזאת מאחר ומדובר במסמכים שלא גולו לתובעת במסגרת הליכי גילוי המסמכים (הממושכים...) שנוהלו בין הצדדים בהליך זה, ואף לא הוצגו לעיונו של המומחה שמינה בית המשפט. התובעת מוסיפה, כי ככל שבית המשפט יתיר את הגשת המסמכים היא מבקשת להגיש תצהיר משלים מטעמה אשר יכלול התיחסות לחשבוניות אלו.

הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי לא היתה עליה כל חובה להציג מסמכים אלו בשלב מוקדם יותר של ההליך, שכן הליכי גילוי המסמכים שנוהלו קודם להגשת תביעה מתוקנת אינם רלבנטיים עוד, ואילו לגבי המומחה, משהלה לא דרש לראות את המסמכים, לא היתה חובה להציגם והנתבעת רשאית לצרפם לתצהיריה. לחילופין, ככל שבית המשפט יקבע כי היה מקום לגלותם, אין מקום להורות על הוצאתם, אלא יש להתיר לנתבעת להגישם וזאת לצורך חשיפת האמת ובירור מלא של המחלוקת החשבונאית בין הצדדים.

צר לי לומר זאת, אולם התנהלות הנתבעת בהליך זה הינה נשגבת מבינתי, ולא ברור לי מדוע בהליך הנוגע להתחשבנות בין שני צדדים שניהלו קשרים מסחריים ממושכים (וכאשר המחלוקת הינה על סדר גודל של 20,000 ₪!), אני נדרשת, שוב ושוב, לדון בבקשות הנוגעות לגילוי מסמכים מצד הנתבעת, אשר כפי שכבר חיוויתי דעתי בעבר, עושה כל שבאפשרותה לנסות ולסכל בירור מלא כזה (ראה החלטותי מיום 9.2.09, 1.9.09 ו-9.11.09).

טענות הנתבעת בתגובתה מהוות דוגמא לטעמי לניצול לרעה של הליכי המשפט, תוך היתלות בטיעונים פרוצדוראליים מוטעים, ונסיונה לנתק בין הליכי גילוי המסמכים בשלב שלפני תיקון כתב התביעה לבין ניהול ההליך לאחר תיקון כתבי הטענות, הינו מלאכותי וחסר כל בסיס.

הליכי גילוי המסמכים, כמו גם מתן אפשרות לצדדים להציג בפני המומחה כל מסמך חשבונאי רלבנטי (תוך שהעתק ממנו מוצג לצד השני) נועד בדיוק לצורך חשיפת כל המסמכים החשבונאיים שבידי הצדדים, על מנת לאפשר לכל צד לבחון את טענות הצד האחר, ולאפשר למומחה להגיע למסקנות חשבונאיות מקצועיות (מעבר למחלוקות עובדתיות ש"מאחורי" המסמכים) על סמך מסמכי הנהלת החשבונות ההדדיים.

לא יכול להיות כל ספק כי צירוף מסמכים "חדשים" שטרם גולו לתובעת ולא הוצגו בפני המומחה, הינו מהלך העומד בסתירה להגיון שבניהול ההליכים המקדמיים (שכאמור לעיל היו ממושכים ונתקלו במשוכות שונות שהנתבעת הערימה על התובעת), ויש בו לסכל, במידה מסוימת, את הטעם במינוי המומחה שכן הלה "לא זכה" לעיין במלוא המסמכים החשבונאיים הרלבנטיים. כמו כן ברי כי הצגת המסמכים בשלב זה תחייב את התובעת להגיש התיחסות אליהם, וככל הנראה גם תידרש התיחסות המומחה, דבר שיאריך, מן הסתם, את חקירתו בפני בית המשפט.

מנגד, ולא אכחד שאני חסידה של הגישה המבקשת להגיע לחקר האמת, גם באם הדבר כרוך לעיתים בהתארכות הדיון, לא יכול להיות ספק כי מדובר במסמכים רלבנטיים אשר יש בהם לשפוך אור על ההתחשבנות האמיתית והמלאה בין הצדדים, ולפיכך, נוטה המשקל להתיר הגשתם, חרף המחדלים הדיוניים הברורים (וניתן לומר אף הבוטים) מצדה של הנתבעת. אלא שברי כי במצב ענינים זה יש לחייב את הנתבעת בהוצאות התובעת בגין התרת הגשת המסמכים, לרבות האפשרות כי יש מקום לדחיית מועד דיון ההוכחות וחקירת המומחה, על מנת לאפשר למומחה להתיחס למסמכים ולטיעוני הצדדים באשר למשמעות שיש לתת להם, כהשלמה לחוות דעתו.

לפיכך, כתנאי להגשתם של המסמכים הכלולים בנספח א' לתצהיר הגב' אשר, אני קובעת כי על הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ וזאת בתוך 15 יום מהיום. לאחר קבלת הודעת הנתבעת כי סכום ההוצאות שולם על ידה, תינתנה הוראות נוספות באשר להמשך ניהול ההליך.

אינני מתעלמת בהחלטתי זו מהעובדה כי בעבר נתתי החלטות בהן חייבתי את הצדדים, באופן הדדי, בהוצאות תוך השארת סוגיית הטלתן בפועל לסיום ההליך. אך נראה לי כי הפעם הזאת הגדישה הנתבעת את הסאה והדבר מחייב תשלום הוצאות, ללא קשר לתוצאות ההליך, על מנת שאוכל להיעתר לבקשתה ולאפשר לה להגיש מסמכים שלא גולו עד עתה ולא נמסרו לעיון המומחה.

בהעדר תשלום ההוצאות, הדיון הקבוע בתיק יתקיים, אך לא אתיר לנתבעת להגיש את המסמכים ואלו יוצאו מתוך תיק בית המשפט.

לאור דחיפות הענין ותוצאת החלטתי, לא ראיתי לנכון להמתין לתגובת התובעת לתגובת הנתבעת.

ניתנה היום, כ' סיון תשע"ב, 10 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: